<h1>ספר היראה לרבינו יונה</h1>
<h2>דף יג.</h2>
וילך ויבדוק עצמו בבית-הכסא, ושם יהיה צנוע, אל יגלה עצמו כי אם לפניו טפח ומאחריו טפחים, והאשה מלאחריה טפח ומלפניה ולא כלום. ולא ישתין מעמד, פן יהיו ניצוצות נתזים על רגליו ויראה ככרות-שפכה, אלא יעמוד במקום גבוה או ישתין בעפר תחוח. ואם ישתין מעמד, יזהר פן יאחוז באמה, אלא מעטרה ולמטה לצד הארץ, ואף אם הוא נשוי, כי אחרי אשר הענש גדול כל כך שהוא מביא מבול לעולם, מאד יש לו לאדם להתחזק ולקדש עצמו אף במ0תר לו. וכן רבנו הקדוש מימיו לא הכניס ידיו למטה מאבנטו (שבת קיח ב). וכשישב לפנות, ישב ויגלה, ויכסה ויקום. ואל (יפצר) [יצער] עצמו לפנות בחזק, פן ינתקו שני הכרכשתא ויסתכן. ויקנח בשמאל אבל לא בימין, מפני שמראה בה טעמי-תורה ואוכל בה. ויבדוק עצמו יפה יפה, כי אחרי אשר קרביו ובני-מעיו צריכים לברך את הבורא תמיד שנאמר (תהלים קג א) ברכי נפשי את-יי וכל-קרבי את-שם קדשו, אין נאה להביא בטן מלאה צואה לפני הקדוש-ברוך-הוא רבונו-של-עולם לברכו. וישמור פן ילכלך בגדיו לא במי-רגלים ולא ברעי. אם יש לו יכלת, יהיו לו שני מכנסים. אחד, שלובש בשעת התפלה לבד, למען יהיה נקי יותר בתפלתו. ואם אין לו, יזהר שלא יטנף את (שלו) [שלובש], ויכבסם תמיד להסיר כתמי-הצואה מעליהן. וירחץ בנקיון כפיו במים אם יש לו, ירחצם יפה יפה ויברך עליהם על נטילת ידים.
<h2>דף יד.</h2>
ואל יישן פרקדן, פן ישים ידו על הערוה.
<h2>דף טז:</h2>
תמיד הרגל על לשונך דברי יראת שמים כגון, הוי עז כנמר כו', סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם, ועתה ישראל מה ד' אלקיך שאל מעמך כי אם ליראה וגו', מאד מאד הוי שפל רוח, וכיוצא באלו הרגל על לשונך ואז לא תכשל.
טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו, (איכה ג') כי טוב לאדם לשאת ולסבול עלו של הקב"ה ולתת מוסרות ומוטות על צוארו להכנס לעבודת בורא העולם. ויזכור את בוראו בימי בחורותיו, ובכל יום ויום יוסיף אומץ ויתחזק במצות בורא עולם, ויכניס אהבתו בלבו, ויחשוב הבורא תמיד לנגד עיניו, ועל ידי כן יתן יראת הצור על פניו, ויכניע לבו, וישפיל קומתו ואת רום עיניו, וילך שחוח, ויתהה על עונות נעוריו, ויבכה עליהם תמיד, וישמור בכל כוחו מחטוא עוד במסתרים, ולא יעשה במחשך מעשיו, ואז יהיה אהוב ונחמד בעיני הבורא וכל רואיו יאשרוהו.
אל תכנס לביתך פתאום וכל שכן לבית חבריך. אל תיעץ אדם לפי דרכך אלא תן עצה טובה והוגנת לכל מי שיועץ אתך לכבוד הבורא. כללו של דבר כל דבר המסור ללב שאין אדם מבחין למה אתה מתכוין [אם] לטובה אם לרעה נאמר בו (ויקרא י"ט, י"ד) ויראת מאלוקיך, המכיר מחשבותיך.
<h2>דף יז.</h2>
ואם יש לו אשה יהיה צנוע עמה ויזהר מדבר עמה נבלה, כי אפילו שיחה קלה שבין אדם לאשתו על הכל בא במשפט. ובשעת מעשה אל יהרהר באחרת כי כמעט עושה בניו ממזרים. ואל יכופנה אלא יפייסנה. ולא ישמש עמה סמוך לוסתה עונה אחת. ולא ביום אם לא בבית אפל. ויתכוין בשעת מעשה שיהיו לו בנים שילכו בדרכי השם או לשמח אותה או להברות את הגוף או שלא יכשל בהוצאת זרע לבטלה. ואל יתכוין להנאתו [להתקשות מדעת להשביע את יצרו]. ויזהר כפי יכלתו שלא להוציא זרע לבטלה.
<h2>דף סא.</h2>
ויהיו עסקיו באמונה. וירחק מדבר שקר ומחברת אנשים רעים וממושב לצים. ואם יצטרך לשבת עמהם פן ילעיגו עליו ויראה כעושה עצמו חשוב, אל יכנס תוך דבריהם ואל ישיב להם כי אם בקוצר, ויקום מיד שיוכל. ויזהר שלא להונות את חבירו בדברים קל וחומר כי ענשן חמור מפני שלא ניתן להשבון. ואף עסקו עם הגוי יהיה באמונה פן יתחלל שם שמים ותורת ישראל תתבזה על ידו. ואם ישמע מוציאי דבה על איש לא יאמין להם כי שמא הם שונאים אותו אלא יעשה עצמו כמאמין ולא מאמין. ואם יקללהו אדם או יחרפהו אל ישיב לו מאומה אלא יהא נעלב ולא עולב, ואל יצא לריב מהר. ואל יבא אצל בני אדם מתלחשים יחד. ואל יוציא דבה על שום אדם אף אם הוא שונאו, ואל ישנא בלבבו כי אם את אשר המקום שונא. וכל עניניו ועסקיו יהיו לשם שמים. ובשובו מעסקיו לביתו אל ישב בטל כי מה הוה לאדם להיות יושב ובטל, הלא הבטלה מביאה לידי שעמום ולידי הרהורים רעים אף כי תלמוד תורה אין לה שיעור.
והזהר מן הליצנות כי היא שנייה לעבירה, ומעברת את המורא ומרגלת את האדם לידי עבירה, וכל המתלוצץ נופל בגיהנם. ושלא לספר לשון הרע. ושלא לקבלו שנאמר (שמות כ"ג, א') לא תשא שמע שוא.
